גיל המעבר הוא שם כולל למגוון שינויים שחלים בגוף האישה החל מגיל 42 בממוצע. הגורם העיקרי לשינויים נעוץ בירידה בהפרשת הורמון האסטרוגן, הורמון המין הנשי שאחראי על הפריון ועל תפקודי גוף רבים. למעט בטחול, אין מקום בגוף, כולל בציפורניים ובשורשי השיער, שאין בו קולטנים לאסטרוגן. גיל המעבר, הקרוי גם "מנופאוזה", מוגדר באופן רשמי לאחר 12 חודשים רצופים בהם האישה לא מקבלת את המחזור החודשי. תופעות אופייניות לזמן גיל המעבר מתרחשות גם מוקדם יותר, במצב של אי ספיקת שחלות מוקדמת או במקרה שבו האישה עוברת ניתוח להסרת השחלות.
תופעות גיל המעבר
הירידה ברמת הורמון האסטרוגן גורמת לגוף לחוש בחסר, שבא לידי ביטוי בשינויים גופניים הידועים בשם "תופעות גיל המעבר", כאשר לא כל הנשים חוות את כל התסמינים והם לא מופיעים באותה עוצמה אצל כולן:
כ-80% מהנשים יסבלו מהתופעה במשך 4-5 שנים. 10% מהנשים יסבלו מגלי החום גם לאחר גיל 70. זהו התסמין השכיח ביותר ולפחות 30% מהנשים הסובלות ממנו פונות לאבחון ולקבלת טיפול. אצל חלק מהנשים, גלי החום מופיעים בסמוך לקבלת המחזור החודשי. גל חום נמשך בין שתיים לארבע דקות והוא מלווה בהזעה, דופק מואץ, ולעיתים בתחושות צמרמורת וחרדה. הוא עשוי להופיע מספר פעמים ביממה, בשעות היום ובשעות הלילה.
32-40% מהנשים בגיל המעבר מדווחות על הפרעות שינה.
נשים רבות חשות ירידה בלחות הנרתיק. היובש הנרתיקי גורם לכאבים בעת קיום יחסי מין ולעיתים מביא להפסקה מוחלטת שלהם.
מחזורי הווסת הופכים להיות לא סדירים. היקף הדימום במחזור החודשי קטן והפרשי הזמן בין מחזור אחד למשנהו גדלים. תהליך זה נמשך אצל אחוז ניכר מהנשים במשך כשנתיים עד שלוש שנים, עד להפסקה מוחלטת של המחזור.
נשים רבות סובלות מצריבה במתן השתן, ירידה בתחושת המלאות של השלפוחית, ירידה בשטף הזרימה, בריחת שתן ועליה בשכיחות זיהומים בדרכי השתן.
תסמינים נוספים של גיל המעבר כוללים כאבים ותחושת גודש בשדיים, מיגרנות, כאבי פרקים ומצבי רוח משתנים. החוויה הכללית היא של חוסר סינכרוניזציה בין מערכות הגוף ותחושה לא מוכרת של חוסר איזון.
טיפולים נוספים | טיפול לייזר בנרתיק
מאמרים לקריאה נוספת
