צניחת רצפת האגן או למעשה צניחת איברי האגן (הרחם, הנרתיק, שלפוחית השתן, החלחולת, המעי הגס והמעי הדק) כשמה כן היא: מצב רפואי שבו אחד או יותר מאברי האגן צונחים כלפי מטה מסיבות שונות. הצניחה עצמה עלולה ליצור תופעות של לחץ בדופן הנרתיק, דליפת שתן או דחיפות בהתרוקנות, כאבים בזמן קיום יחסי מין, תחושה של בטן נפוחה, דימומים, ולעתים עלולים איברים אלו אפילו לצאת אל מחוץ לגוף.
מה גורם לצניחת רצפת האגן?
ישנם מספר גורמי סיכון שיכולים להביא לצניחה של אברי האגן. כל אחד מהגורמים יכול להיות סיבה מרכזית או משנית למצב.
- לידות – לידות רגילות עם שלב לחיצות מתמשך, לידה שנעשתה בעזרת ואקום או מלקחיים, לידות מרובות, לידה טראומטית ועוד.
- עודף משקל – יוצר לחץ על איברי האגן שאמורים לשאת את המשקל העודף, ומביא לצניחתם.
- ניתוחים גינקולוגיים – כמו למשל כריתת רחם. במצב נורמלי הרחם מספקת תמיכה לנרתיק. לאחר הכריתה, הנרתיק למעשה מאבד את התמיכה וה"אחיזה", ועלול לצנוח מטה.
- אורח חיים – שבגללו נוצר לחץ תוך בטני כמו: עבודות הדורשות נשיאת משאות כבדים, או כמו כל שגרת חייה של כל אימא שמרימה את ילדיה, ספורט מאומץ וכד'.
- גיל מבוגר – ניתן למצוא מיקרי צניחת איברי האגן שקורים בגלל היחלשות "טבעית" של השרירים והרקמות.
- צניחה קדמית של איברי האגן – צניחה של שלפוחית השתן לתוך הנרתיק, או צניחה של צינור השופכה. אחת מתופעות הלוואי של צניחה קדמית היא דליפת שתן.
- צניחה אחורית של איברי האגן – צניחה של הרקטום למטה וקדימה, היוצרת לחץ על קיר הנרתיק, או צניחה שגורמת לחלק מהרקטום לבלוט החוצה דרך פי הטבעת.
- צניחה עליונה של איברי האגן – צניחה של המעי הדק שמונח מעל לנרתיק ושוקע למטה לתוכו, או צניחה של הרחם לתוך הנרתיק.
כיום יש מגוון אפשרויות לטיפול בצניחת איברי האגן כגון:
- ניתוחים כירורגיים – לתיקון צניחת רחם ונרתיק עם או בלי רשתות;
- ניתוחי מתלה (TVT) – לתיקון דליפת שתן במאמץ;
- התאמת תומכי נרתיק;
- טיפול לייזר בנרתיק;
- טיפולים תרופתיים;
כדי לקבל החלטה איזו מדרכי הטיפול מתאימה ומומלצת למצב הצניחה, יש להיבדק אצל רופא שיאבחן את סוג הצניחה, שלב הצניחה, אפשרויות שיקום המצב הבריאותי הכללי, וכד'.
מאמרים לקריאה נוספת
