הזרקות תוך עיניות ניתנות לטיפול במחלות רשתית הגורמות לירידה בראיה ולבצקת במרכז הראיה כגון: ניוון מרכז הראיה של הגיל המבוגר (AMD), סוכרת, חסימות ורידיות ועוד. ההזרקות ניתנות גם במקרים של דימום בזגוגית בחלל העין, על רקע של סוכרת או
סיבות אחרות.
בהזרקה תוך עינית מחדירים תרופה, באמצעות מזרק ללובן העין
(כמה מ"מ מהגבול שבין הקרנית ללובן העין, ראה תמונה)
אל תוך חלל העין (הזגוגית) במטרה להחדיר ריכוז גבוה של התרופה
לאזור הרשתית (יעד המטרה).
מטרת הטיפול בתרופה: לשמר ולנסות לשפר את חדות הראיה
מדובר בהליך מקובל, פשוט ולא כואב
פעולה זו הינה כמעט ללא תופעות לוואי גופניות.
ניוון מקולרי גילי (Age Related Macular Degeneration-AMD), נזקי סכרת לרשתית כולל בצקת מקולרית משנית וסכרת שגשוגית, חסימות כלי דם ברשתית, היפרדות רשתית, היפרדות זגוגית, קרעים וחורים ברשתית, דימום ברשתית או בחלל הזגוגית, ממברנות אפירטינליות, חורים מקולריים, מחלות רשתית תורשתיות.
זוהי פעולה שכיחה ביותר שמבוצעת במסגרת מרפאת העיניים והיא מבוצעת אך ורק על ידי רופאי עיניים מומחים בתחום הרשתית בעלי ניסיון רב בהזרקות תוך עיניות ושעברו הכשרה לכך.
כאשר הליך הכנת העין לזריקה והזריקה עצמה נמשך כ-5-10 דקות.
התהליך מתחיל בזיהוי המטופל, וידוא החומר המיועד להזרקה וסימון העין המטופלת.
לאחר מכן, מבוצעת הרדמה מקומית של אזור ההזרקה באמצעות טיפות אלחוש.
ההזרקה מבוצעת בדרך כלל בשכיבה ובמהלכה יש להימנע מדיבור.
טרם ההזרקה מנקים את העור סביב העין, באמצעות חומר חיטוי מבוסס יוד הקוטל חיידקים.
לפני ההזרקה יוחדר מפסק עפעפיים (מעין "קפיץ"), על מנת להשאיר את העין פתוחה
במהלך הזריקה. נסו לשמור על שתי העיניים פקוחות. הרופא יבקש מהמטופל להביט לעבר נקודה מסוימת בחדר, כתלות במקום ההזרקה. לאחר מספר שניות תבוצע הזריקה באופן סטרילי, באמצעות מחט קטנטנה כאשר מקום ההזרקה נאטם מיד מעצמו ומפסק העפעפיים יוסר. בדרך כלל הזריקה מלווה באי נוחות קלה ועוברת ללא קושי.
אנא עזרו לצוות הרפואי לתת זריקה בטוחה ולהימנע מסיבוכים, והקשיבו להנחיות הצוות.
יש ליידע את הצוות האם יש לך רגישות ליוד!
סוגי החומרים המוזרקים מחולקים לשלוש קבוצות עיקריות:
חומרים המעכבים התפתחות כלי דם שאינם תקינים
((Anti Vascular Endothelial Growth Factor
סטרואידים
אנטיביוטיקה
Anti-Vascular Endothelial Growth Factor (anti-VEGF)
נוגדי VEGF פועלים כנגד חלבון הנקרא ;VEGF חלבון זה אחראי ליצירה של כלי דם לא תקינים ובכך מונע את הנזק הנגרם בעקבותיהם.
תופעות הלוואי
תופעות הלוואי מחומר זה הינן נדירות מאוד. החשובות בהן: אירועים וסקולריים מוחיים
ולבביים. אך חשוב לציין, שהקשר הישיר בין התופעות הללו, לבין השימוש בתרופה אינו
חד משמעי.
- מטופלים שעברו לאחרונה אירוע מוחי או אירוע לבבי נדרשים לעדכן את הרופא המטפל ולהישמע להנחיותיו.
- חשוב לדעת חומרים אלה אסורים לשימוש בקרב נשים בהריון או טרם כניסה – להריון, ולכן יש להיוועץ עם הרופא המטפל בנוגע לחלופות, במידת הצורך.
תרופות השייכות לקבוצה זו:
- אבסטין (Bevacizumab) ניתנת כקו ראשון בטיפול במצבים רבים של מחלות רשתית.
- לוסנטיס (Ranibizumab) מהווה קו שני לטיפול במצבים רבים של מחלות רשתית.
- אייליה (Aflibracept) מהווה גם היא קו שני לטיפול.
הזריקות ניתנות במרבית המקרים בתדירות משתנה ולפי פרוטוקולים שונים של טיפול, כמו כן לפני סוג המחלה ובהתאם לשלב בו היא נמצאת.
ולבסוף מבוצע שקלול עם החלטת הרופא לפי התגובה לטיפול הנקבעת לפי חדויות הראייה, הבדיקה הקלינית ובקרת צילומי ה- OCT.
בדרך כלל ניתנת תחילה סדרה של 3 זריקות, במרווח של כחודש ביניהן.
לאחר מכן, עשויה התדירות להשתנות, בהתאם לתגובה לטיפול. הטיפול יכול להמשך
תקופה ארוכה, חודשים עד שנים, בכדי לשמר את הראיה.
סטרואידים
חומרים המעכבים התפתחות דלקת. הם מסייעים לטיפול בדלקות תוך עיניות (אובאיטיס), בצקת במרכז הראיה, שמקורה בסוכרת או בחסימת כלי דם וכן בבצקת במרכז הראיה לאחר ניתוח.
ישנם סטרואידים קצרי טווח ושתלים ארוכי טווח.
תופעות הלוואי הייחודיות בשימוש בסטרואידים הינן: עליה בשכיחות זיהומים תוך
עיניים וכן עליה בלחץ התוך עיני. בנוסף, הם מעלים את הסיכון להתפתחות מהירה
יותר של קטרקט.
תרופות השייכות לקבוצה זו:
- טריאסנס (Triamcinolone) הטיפול בתרופה זו עשוי להחזיק כ- 3 חודשים, עבור מצבים דלקתיים ובצקת במרכז הראיה מסיבות שונות.
- אוזורדקס (Dexamethasone) שתל סטרואידלי המאפשר טיפול לאורך זמן של 6-4 חודשים לאחר הזרקתו. תרופה זו מסייעת במצבים דלקתיים ובבצקת במרכז הראיה מסיבות שונות, התרופה ניתנת כקו שני לטיפול.
אנטיביוטיקה
ניתנת במצבים בהם ישנו חשד גבוה לזיהום תוך עיני.
- יש לשמור על היגיינה סביב העיניים שמירה על סביבה נקיה מלכלוך אבק, גופים זרים ללא מגע עם ידיים מלוכלכות או עם ממחטות אף לא נקיות
- אין להיכנס לבריכה, ים, מקווה או ג'קוזי עד 7 ימים מיום ההזרקה
- יש להימנע מהכנסת מים לעין – 48 שעות לפחות
- אין להרכיב עדשות מגע עד 5 ימים מיום ההזרקה
מצבים צפויים לאחר הזרקה שאינם דורשים התייחסות מיוחדת:
- אי נוחות קלה במקום ההזרקה
- תחושת גוף זר לאחר ההזרקה
- אודם או דימום בלובן העין באזור ההזרקה
- נקודה שחורה "צפה" בשדה הראיה
- אם מופיעים כאבים עזים, ירידה חדה בראיה ו/או אודם ונפיחות קשים בסמוך להזרקה או כעבור ימים ספורים, יש לפנות לבדיקת רופא עיניים מיד!
מצבים בהם יש לפנות בהקדם לבדיקת רופא עיניים או למיון:
- ירידה בראיה
- רגישות מוגברת לאור
- כאב משמעותי
- אודם משמעותי עם הפרשות ונפיחות משמעותית בעפעפיים
למרות שהחומרים המוזרקים לעין נחשבים לבטוחים, חשוב לדעת שישנם גם סיכונים
בהזרקה תוך עינית.
תופעות לוואי משמעותיות מופיעות אחת לכ- 2000 זריקות. הסכנה המשמעותית אך גם
הנדירה ביותר היא: זיהום תוך עיני (אנדופטלמיטיס) ומוערך בשני מקרים לכל 10,000 הזרקות (0.02%)הזיהום עלול להוביל לפגיעה קשה בראיה ודורש טיפול אינטנסיבי.
בנוסף, יתכנו תגובה דלקתית שאינה זיהומית, דימום לחלל הזגוגית, קרע והפרדות רשתית
ופגיעה במבני העין (בעיקר בעדשה). יש לזכור שהתופעות הן נדירות ביותר ומופיעות
במקרים בודדים בלבד כל שנה.
תופעות לוואי נוספות כוללות: דימום קל בלחמית, דימום זה לרוב חולף לבד תוך מספר ימים עד שבוע ואינו מסכן את הראיה או את העין. דימום מסוג זה שכיח יותר בקרב מטופלים שנוטלים תרופות נוגדות קרישה.
פגיעה בקרנית הגורמת לכאב ואי נוחות, אי נוחות וצריבה באזור ההזרקה תחושות אלו נגרמות בדרך כלל על ידי החומר חיטוי (פולידין) ונעלמות בתוך כיממה.
והופעת "נקודות שחורות" בשדה הראיה שמקורן בשאריות של החומר המוזרק לעין שטרם נספג. התופעות חולפות בדרך כלל מעצמן, לאחר מספר ימים ואינן מותירות נזק לעין ולעיתים נדרש טיפול קל במשחה או בטיפות.
לאחר סיום סדרת הזריקות, שתקבע על ידי רופא מומחה רשתית, יש לתאם תור
לבדיקה במרפאת עיניים לצורך המשך טיפול ומעקב
OCT-Optical Coherence Tomography היננו מכשיר המשתמש בקרני אור לצורך הדמייה של מרכז הראייה והדגמת שכבות הרשתית השונות. הבדיקה עצמה לוקחת מספר דקות, בטוחה לחלוטין ולא בהכרח נדרשת הרחבת אישונים. בתום הבדיקה הרופא יכול להעריך את מצב הרשתית ולבנות תכנית טיפולית ומעקב.
עיקר המחלות המצריכות טיפול בהזרקות תוך עיניות הן סכרת, AMD וחסימה ורידית. התרופות העיקריות הינן אבסטין, לוסנטיס ואילייה מקבוצת ה-Anti VEGF בחסימה ורידית סכרת לעיתים ניתן להזריק סטרואידים כגון אוזרודקס וטריאסנס.
משך הפרוצדורה הינו מספר דקות בלבד והיא מבוצעת תחת הרדמה מקומית של העין בטיפות בלבד. הזרקה תוך עינית הינה פרוצדורה בטוחה מאוד והסכנה העיקרית היא זיהום תוך עיני עם שכיחות של 1 ל-4000 זריקות.
בזמן שלאחר ההזרקה חשוב לשמור על מספר כללים והנחיות במטרה להגן על העין ולמנוע סיבוכים כגון זיהום.
קיימים שני סוגי לייזר לטיפול בסכרת – הראשון הינו PRP-Pan-Retinal Photocoagulation אשר במהלכו מתבצע טיפול לייזר בכל הרשתית ההיקפית ומטרתו היא גרימה לנסיגת כלי דם לא תקינים שנוצרו ברשתית כתוצאה מסכרת שגשוגית (מתקדמת). השני הינו לייזר פוקלי (נקודתי) ומטרתו לטפל בבצקת מקולרית משנית לסכרת.
לפני הטיפול מתבצעת הרחבת אישונים. הטיפול מתבצע במנורת סדק, עם עדשה טיפולית מיוחדת ומשכו כ-10 דקות. לאחר הטיפול צפויה ראיה מטושטשת למשך של כחצי שעה.
לאחר היפרדות זגוגית עלול להיווצר קרע ברשתית. קרע ברשתית מהווה גורם סיכון גבוה להיפרדות רשתית ולכן יש צורך בטיפול לייזר להקפתו.
לפני הטיפול מתבצעת הרחבת אישונים. הטיפול מתבצע במנורת סדק, עם עדשה טיפולית מיוחדת. הטיפול עצמו נמשך כמספר דקות ובמהלך הטיפול מבצעים יריות לייזר סביב הקרע עד להקפה מלאה שלו. לאחר הטיפול צפויה ראיה מטושטשת למשך של כחצי שעה.
