ביופסיית פיוז'ן – ערמונית

הביופסיה אותה אנו מבצעים במדיקה-מרכזים רפואיים, מתבצעת באשפוז יום כירורגי, תחת הרדמה כללית שאורכה כרבע שעה. במהלך הבדיקה, הערמונית נדגמת באופן סדור בכל 5 מ״מ, ובנוסף נלקחות ביופסיות ייעודיות מאזורים חשודים. בזכות צימוד טכנולוגי ממוחשב המאפשר בזמן אמת סריקת MRI לבין בדיקת האולטראסאונד, אפשר לראות תמונה משולבת "מותכת" של שתי הבדיקות.

1. דיוק רב מאוד בשל התכווננות וניווט אל אזורים חשודים אשר סומנו מראש על סריקת ה- MRI שעשה המטופל. הסיכוי לאבחנה עולה משמעותית לעומת ביופסיה רגילה.
2. הפחתה משמעותית בסיכון לזיהום לאחר ביופסיה מאחר והמחט אינה עוברת דרך פי הטבעת.
3. ניתן לדגום את כל אזורי הערמונית ולא רק את חלקם ובכך יורד הצורך לחזור על ביופסיות. 
4. הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה ובכך נחסך מהמטופל כאב ואי נוחות.
5. הבדיקה ממפה את הערמונית ואת הגידול באופן מלא ובכך מאפשרת בהמשך ״לתפור״ את הטיפול למטופל.

הביופסיה הרגילה נפוצה יותר אך מהווה מספר חסרונות:

ראשית ישנם גידולים החומקים מגילוי מכיוון שהביופסיה מוגבלת רק לגב הערמונית. בנוסף, בגלל שהדגימה נלקחת מפי הטבעת, הסיכוי לזיהום הוא: 1:200. חסרון נוסף הוא החוויה הכואבת והלא נעימה של הנבדקים.

שגיאות שיכולות לנבוע מביופסיה רגילה:

• אי אבחון כתוצאה מלקיחת דגימה מרקמה בריאה
• אבחון ברמת אגרסיביות נמוכה של הסרטן

לעומת זאת, לביופסיית פיוז'ן מספר יתרונות:

• מחט הביופסיה עוברת דרך העור (ולא דרך פי הטבעת) ולכן שכיחות הזיהומים יורדת ל 1:2000.
• הפחתת מספר הביופסיות למטופלים
• הזווית של כניסת המחט מאפשרת להגיע לכל אזורי הערמונית ולדגום את כולה (גם הערמונית הקדמית).
• מניעת מבצים של החמרת מחלות
• והכי חשוב, בשל העובדה שהיא מצומדת ל MRI, עולה הסיכוי בבדיקה לאבחון מדויק של סרטן משמעותי ב-30%. ביופסיית פיוז'ן מבוצעת תחת הרדמה כללית קצרה ובכך נחסך לנבדק אי נעימות וכאבים.

בזכות המיפוי המדויק של ביופסיית פיוז'ן, מתקבלת תמונה מלאה של הערמונית ומיקומם המדויק של הגידולים השונים (במידה ויתגלו). במידה וצריך טיפול, ישנה אפשרות של טיפול פוקאלי (מקומי) או ניתוח לכריתה רדיקלית ותכנון ניתוח ברמת דיוק גבוהה המאפשרת לדעת היכן האזורים שמצריכים זהירות יתרה ולקיחת שולי בטחון, והיכן האזורים שניתן להתקרב לערמונית ולשמר מבנים החשובים לשליטת מתן שתן ותפקוד המיני.

• בדיקת PSA – בדיקת דם בה בודקים את רמת החלבון המיוצר על ידי הערמונית. זו השיטה הקלאסית שהיתה מקובלת לפני השילוב של מכשור חדיש ומתקדם יותר. היו מאבחנים האם יש בעייה בערמונית. במידה ונמצאו ערכים גבוהים, כלומר רמת חלבון גבוהה בדם, היה ברור שיש לשלוח מייד את המטופל לבדיקות נוספות. ישנם רופאים שגם היום מעדיפים שזו תהיה הבדיקה הראשונה, אך כבר ידוע שזו בדיקה לא כל כך מדויקת והיא עלולה גם להטעות מאחר ולעיתים ערכים גבוהים של חלבון יכולים להצביע גם על גידול שפיר, בעוד שגידול ממאיר עלול להופיע גם אם הבדיקה מצביעה על ערכים נמוכים.
• בדיקת MRI – מאז שהחל שימוש נרחב יותר ב – MRI לצורך אבחון מגוון תופעות משתמשים בו גם לאבחון סרטן הערמונית וגם בשלב המיקוד של התאים החשודים כממאירים.
• ביופסיה קלאסית – במידה ובדיקת ה – PSA הציגה ערכי חלבון גבוהים, השלב הבא הוא בדרך כלל ביצוע ביופסיה. זו נעשית בעזרת אולטרסאונד; מחדירים מחט זעירה דרך הרקטום ואוספים באופן אקראי דגימות תאים. הביופסיה הזאת מכאיבה וגורמת לאי נוחות רבה אצל המטופל (בגלל ההחדרה הרקטלית). הסתבר שבגלל הדגימה האקראית התוצאות לא תמיד איכותיות ומדויקות.

• דם בשתן – מאחר וזו בדיקה פולשנית, תהיה המחט זעירה ככל שתהיה, עדיין עלולות להיות שאריות של דם בשתן במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.
• דם בזרע – מאותה סיבה עלול להיות מצב שבמשך מספר שבועות ימצא דם בזרע וזה יגרום לכך שנוזל השפיכה יהיה מעט כהה.
• חוסר נוחות – כמו בכל מקרה של תהליך פולשני עלולה להופיע, אצל חלק מהאנשים, תחושה של חוסר נוחות. רוב המטופלים ירגישו חוסר נוחות רק במשך מספר שעות בלבד לאחר הבדיקה.
• דימום או זיהום – כמו בכל פרוצדורה רפואית חודרנית, עלול להופיע דימום מסיבי או להיווצר זיהום. ישנם רופאים שיציידו את המטופל באנטיביוטיקה מונעת.

חשוב לשים לב ובמידה:

• והחום עולה;
• וחשים צריבה במתן שתן;
• ומתעורר קושי במתן שתן;
• ויש דימום שמתחזק;
• ומתפתחת אדמומיות ונפיחות באזור הדקירה.

במקרים אלה יש לדווח באופן מיידי לרופא המומחה.

למטופלים אשר עונים על אחד הפרמטרים למטה, ישנו המלצה לבצע ביופסיית פיוז'ן:

• מטופלים אשר מתבקשים לבצע ביופסיה חוזרת לבדיקת תקינות הערמונית
• מטופלים עם ערמונית מוגדלת ונמצאים במעקב פעיל
• מטופלים עם חשד לסרטן

בערב של לפני הבדיקה: הנבדק ינטול סירופ או כדור המעודד פעולת מעיים.

ביום הבדיקה: הנבדק מתבקש להיות בצום של 8 שעות. 

בבוקר הבדיקה: רצוי שהנבדק ינסה להעביר פעולת המעיים. במידה והנבדק נוטל תרופות המדללות דם, יש להפסיקם בטרם הפעולה (אספירין ופלביקס שבוע לפני הביופסיה).

אורך הבדיקה: אורך זמן הביופסה הינו כרבע שעה אך יכול להיות שתהליך ההרדמה וההתאוששות יאריכו את הזמן במעט.

לאחר הבדיקה: הנבדק יועבר להתאוששות קצרה, ולאחר שעה יוכל להשתחרר לביתו בסיוע מלווה. חל איסור לנהוג מטעמי בטיחות.
ייתכן והנבדק יבחין במעט דם בשתן בימים הראשונים לאחר הבדיקה או דם בזרע (צבע כהה לזרע שיכול להמשך מספר שבועות). תופעות אלה הן תקינות.
שבועיים לאחר הבדיקה ניפגש בשנית ונדון בתוצאות הבדיקה והמשך טיפול במידת הצורך.

כמו בכל סוגי הסרטן לא קל לקבוע את הסיבה המדויקת להתפתחות סרטן הערמונית. כמו כל דבר ברפואה – כל מקרה הוא לגופו.
בין הגורמים המדוברים: גנטיקה והיסטוריה משפחתית או חשיפה לרעלים סביבתיים או קרינה ממושכת.
וכמו כן מספר מקדמי סיכון כמו:

• גיל – סרטן הערמונית נפוץ בעיקר אצל גברים מעל גיל 50;
• תזונה – עישון, השמנת יתר, אורח חיים של ישיבה ממושכת ללא פעילות פיזית, ועוד.

מה זה ערמונית מוגדלת?

מה זה ביופסיית פיוז'ן וכיצד זה מתבצע (סרטון באנגלית): https://www.youtube.com/watch?v=Tqm1pe5SZ1Q