ציסטה בשחלה

ציסטה היא שק סגור בעל קרום שיכול להיווצר בכל איבר או רקמה בגוף, ויכול להיות מלא בנוזל. לנשים יש שתי שחלות – איבר בגודל ובצורה של שקד – משני צידי הרחם. ביציות, המתפתחות ומבשילות בשחלות, משתחררות במחזורים חודשיים במהלך שנות הפוריות של אישה.

נשים רבות יפתחו ציסטות בשחלות בזמן מסוים. רוב הציסטות בשחלות מתבטאות באי נוחות מועטה או ללא אי נוחות ואינן מזיקות. רובן נעלמות ללא טיפול תוך מספר חודשים. עם זאת, ציסטות בשחלות – במיוחד ציסטות שהסתבכו ונקרעו – עלולות לגרום לתסמינים חמורים. מומלץ לבצע בדיקות קבועות ולהכיר את התסמינים שיכולים לאותת על בעיה חמורה.

אילו תסמינים יכולים להופיע בעקבות ציסטות בשחלה?

רוב הציסטות אינן גורמות לתסמינים וחולפות מעצמן. עם זאת, ציסטה גדולה בשחלה יכולה לגרום ל:

• כאבי אגן – כאב עמום או חד בבטן התחתונה בצד של הציסטה
• מלאות או כבדות בבטן
• נפיחות
• יציאות כואבות
• כאבי מחזור משמעותיים יותר מבעבר
• כאב בזמן יחסי מין
• רגישות בשדיים
• בחילות והקאות

תסמינים חמורים יותר שעלולים להצריך טיפול רפואי מיידי כוללים:

• כאב חד וחזק מאוד באגן
• חום
• סחרחורות או איבוד הכרה
• נשימות מהירות

מהם הגורמים לציסטה בשחלה?

רוב הציסטות בשחלות מתפתחות כתוצאה מהמחזור החודשי (ונקראות ציסטות פונקציונליות). סוגים אחרים של ציסטות הם שכיחים הרבה פחות.

ציסטות פונקציונליות

השחלות בדרך כלל מצמיחות מבנים דמויי ציסטה הנקראים זקיקים (Follicles) בכל חודש. הזקיקים אחראים על ייצור ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון ובעת הביוץ משחררים ביצית. אם זקיק חודשי תקין ממשיך לגדול לאחר שלב שחרור הביצית, נוצר מה שידוע כציסטה פונקציונלית (או תפקודית).

ישנם שני סוגים של ציסטות תפקודיות:

ציסטה פוליקולרית – בסביבות אמצע המחזור החודשי, ביצית פורצת מתוך הזקיק שלה ועושה דרכה במורד החצוצרה. ציסטה זקיקית מתחילה כאשר הזקיק אינו נקרע או משחרר את הביצית שלו, אלא ממשיך לגדול.

ציסטה של ​​גופיף צהוב – כאשר זקיק משחרר את הביצית שלו, הוא מתחיל לייצר אסטרוגן ופרוגסטרון לקראת ההתעברות. זקיק זה נקרא כיום הגופיף הצהוב. לפעמים, נוזל מצטבר בתוך הזקיק, מה שגורם לגופיף הצהוב לגדול לציסטה.

ציסטות פונקציונליות בדרך כלל אינן מזיקות, לעיתים נדירות גורמות לכאב, ולעיתים קרובות נעלמות מעצמן תוך שניים או שלושה מחזורים חודשיים.

ציסטות אחרות

סוגי ציסטות שאינן קשורות לתפקוד התקין של המחזור החודשי כוללות:

ציסטות דרמואידיות – ציסטות אלה נקראות גם טרטומות, והן יכולות להכיל גם רקמות, כגון שיער, עור או שיניים, מכיוון שהן נוצרות מתאי עובר. לעתים נדירות ציסטות אלה עלולות להיות סרטניות.

ציסטאדנומות – ציסטות אלה מתפתחות על פני השחלה ועשויות להיות מלאות בחומר מימי או רירי.

אנדומטריומות – אלה מתפתחות כתוצאה ממצב בו תאי רירית הרחם גדלים מחוץ לרחם (אנדומטריוזיס). חלק מהרקמה יכולה להיצמד לשחלה וליצור גידול.

ציסטות דרמואידיות וציסטאדנומות יכולות להיות גדולות, מה שעלול לגרום לשחלה לזוז ממקומה. זה מגדיל את הסיכוי לסיבוב של השחלה שעלול לגרום לכאבים עזים (מצב זה נקרא תסביב שחלה). תסביב שחלה עלול לגרום גם להפחתה או עצירה של זרימת הדם לשחלה.

אילו גורמי סיכון קיימים לציסטות בשחלה?

הסיכון לפתח ציסטה בשחלה מוגבר על ידי:

בעיות ושינויים הורמונליים – ישנם גורמים רבים שיכולים להביא לשינוי הורמונלי, וזה כולל נטילה של התרופה קלומיפן (או בשמה המסחרי איקאקלומין או כלומיד), המשמשת להשראת שחרור ביצית מהשחלה (ביוץ) באמצעות הגברת הייצור וההפרשה של הורמונים מבלוטת יותרת המוח בנשים עם הפרעת פוריות הנובעת מאי-ביוץ.

הריון – לעיתים, ציסטה שנוצרת בעת הביוץ נשארת על השחלה לאורך כל ההריון.

אנדומטריוזיס – אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רקמה הדומה לרקמת רירית הרחם (הרקמה שמצפה את פנים הרחם) נמצאת מחוץ לרחם. רקמה זו 'כלואה' באזור האגן והבטן התחתונה ולעיתים רחוקות, באזורים אחרים בגוף. חלק מהרקמה יכול להיצמד לשחלה וליצור ציסטה.

זיהום חמור באגן – אם הזיהום מתפשט לשחלות, זה יכול לגרום להתפתחות של ציסטות.

ציסטה שחלתית קודמת – אישה שפיתחה ציסטות בשחלה בעבר נמצאת בסיכון מוגבר לפתח ציסטות נוספות בהמשך חייה.

אילו סיבוכים עלולים להתפתח כתוצאה מציסטה בשחלה?

ישנן נשים שמפתחות סוגים פחות שכיחים של ציסטות שרופא מוצא במהלך בדיקת אגן שגרתית. מסות ציסטיות בשחלה שמתפתחות לאחר גיל המעבר עשויות להיות סרטניות (ממאירות). מסיבה זו חשוב מאוד לבצע בדיקות אגן באופן קבוע.

סיבוכים נדירים הקשורים לציסטות בשחלות כוללים:

תסביב שחלה – ציסטות שמתרחבות יכולות לגרום לשחלה לזוז ממקומה, מה שמגדיל את הסיכוי לסיבוב של השחלה שעלול לגרום לכאבים. התסמינים יכולים לכלול הופעה פתאומית של כאבי אגן חזקים, בחילות והקאות. תסביב שחלה יכול גם להפחית או לעצור את זרימת הדם לשחלות.

קרע – ציסטה שנקרעת עלולה לגרום לכאבים עזים ולדימום פנימי. ככל שהציסטה גדולה יותר, כך גדל הסיכון לקרע. פעילות אינטנסיבית המשפיעה על האגן, כמו קיום יחסי מין, מגבירה גם היא את הסיכון.

האם ניתן למנוע התפתחות של ציסטות בשחלה?

אין דרך למנוע התפתחות של ציסטות בשחלה, אך עם זאת, בדיקות אגן שגרתיות עוזרות להבטיח ששינויים בשחלות יאובחנו מוקדם ככל האפשר. חשוב לשמור על עירנות בכל הנוגע לשינויים במחזור החודשי, כולל תסמיני מחזור חריגים, במיוחד כאלה שנמשכים יותר מכמה מחזורים. יש לשוחח עם הרופא על שינויים מדאיגים.

ציסטה בשחלה במהלך ההריון

ציסטות בשחלות הן נפצות בנשים בגיל הפוריות, ולא נדיר שאמהות לעתיד מגלות שיש להן ציסטה בשחלה בזמן שהן בהריון. במהלך ההיריון, הגופיף הצהוב מייצר הורמונים המסייעים להזנה ותמיכה ברירית הרחם ובתינוק הגדל עד להשתלטות השליה בסביבות שבועות 10 עד 12. במקרים מסויימים, הגופיף הצהוב מתמלא בנוזל ונשאר על השחלה במקום להיעלם, מה שיוצר ציסטה של ​​הגופיף הצהוב.

למרבה השמחה, רוב הציסטות בשחלות לא ישפיעו כלל על ההריון. למשל, כאשר מדובר בציסטה של ​​הגופיף הצהוב, רוב הסיכויים שהיא תעבור מעצמה בשליש השני להריון. סוגים אחרים של ציסטות יכולים להמשיך לצמוח במהלך ההריון, ובמקרים מסוימים לגרום לכאב, אך גם במקרים אלו, ציסטות כאלה בדרך כלל אינן גורמות לבעיות בהריון.

כדי להיות בטוחים שציסטה בשחלה לא משפיעה על ההיריון, הרופא המטפל יבקש לבצע מעקב באמצעות בדיקת אולטרסאונד לעיתים קרובות. הבדיקה תעקוב אחר גודלה ומצבה של כל ציסטה כדי לוודא שהיא לא גדלה או משתנה בכל דרך שעלולה לגרום לסיבוך או פגיעה בהריון.

כיצד ניתן לאבחן ציסטה בשחלה?

ניתן למצוא ציסטה בשחלה במהלך בדיקת אגן. בהתאם לגודל הציסטה והאם היא מוצקה, מלאה בנוזל או מעורבת, הרופא כנראה ימליץ על בדיקות נוספות כדי לקבוע את סוגה והאם יש צורך בטיפול.
בדיקות אופציונליות כוללות:

בדיקת הריון – בדיקה חיובית עשויה להצביע על כך שהתפתחה ציסטה של ​​הגופיף הצהוב.

אולטרסאונד של האגן – האולטרסאונד שולח ומקבל גלי קול בתדר גבוה ועל ידי כך יוצר תמונה של הרחם והשחלות על המסך. הרופא יודע לנתח את התמונה ויכול לאשר או לשלול את נוכחותה של ציסטה, לעזור לזהות את מיקומה ולקבוע אם היא מוצקה, מלאה בנוזל או מעורבת.

לפרוסקופיה – באמצעות לפרוסקופ – מכשיר דק עם פנס בקצהו המוחדר לבטן דרך חתך קטן – הרופא יכול לראות את השחלות ואף להסיר את הציסטה השחלתית. זהו הליך כירורגי הדורש הרדמה.

בדיקת דם לנוכחות הסמן CA-125 – לעיתים קרובות, רמות חלבון הנקרא אנטיגן סרטני 125 (CA-125) בדם הן גבוהות בנשים עם סרטן השחלות. אם הציסטה מוצקה חלקית והנבדקת נמצאת בסיכון גבוה לסרטן השחלות, הרופא עשוי להזמין בדיקה זו. רמות מוגברות של CA-125 יכולות להופיע גם במצבים לא סרטניים, כגון אנדומטריוזיס, שרירנים ברחם ומחלות דלקתיות באגן.

כיצד ניתן לטפל בציסטה בשחלה?

הטיפול תלוי בגיל, בסוג ובגודל הציסטה ובתסמינים. הרופא עשוי להציע:

המתנה ומעקב קפדני – במקרים רבים ניתן להמתין ולהיבדק מחדש כדי לראות אם הציסטה חולפת תוך מספר חודשים. זו בדרך כלל האפשרות המועדפת – ללא קשר לגיל – במידה ולנבדקת אין תסמינים והאולטרסאונד מראה נוכחות של ציסטה פשוטה, קטנה ומלאת נוזלים. סביר להניח שהרופא ימליץ לבצע מעקב אולטרסאונד של האגן אחת לזמן קצר כדי לראות אם הציסטה משתנה בגודלה.

תרופות – הרופא עשוי להמליץ ​​​​על אמצעי מניעה הורמונליים, כגון גלולות למניעת הריון, כדי למנוע את הישנות הציסטות בשחלה. עם זאת, גלולות למניעת הריון לא יכווצו ציסטה קיימת.

הליך כירורגי – הרופא עשוי להציע להסיר ציסטה במידה ומתקיימים אחד מהתנאים הבאים: מדובר בציסטה גדולה; הציסטה לא נראית כמו ציסטה פונקציונלית; היא הולכת וגדלה; היא ממשיכה בשניים או שלושה מחזורים חודשיים; היא גורמת לכאב. חלק מהציסטות ניתנות להסרה מבלי לבצע כריתה של השחלה יחד עם הציסטה. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להציע להסיר את השחלה הפגועה ולהשאיר את השנייה שלמה (הליך הנקרא אופרקטומיה).
אם המסה הציסטית היא סרטנית, הרופא כנראה יפנה את הנבדקת למומחה לסרטן גינקולוגי. ייתכן שיהיה צורך להסיר את הרחם, השחלות והחצוצרות (כריתת רחם מלאה) ובמקרים מסויימים גם לשלב כימותרפיה או הקרנות. הרופא עשוי גם להמליץ ​​על ניתוח כאשר מתפתחת ציסטה בשחלה לאחר גיל המעבר.

שאלות ותשובות בנושא

האם ציסטה בשחלה יכולה להשפיע על הפוריות ועל הסיכויים שלי להיכנס להריון?

האם לחץ נפשי יכול לגרום להתפתחות של ציסטות בשחלה?

מה נחשב לציטטה גדולה?

האם ציסטות בשחלה יכולות להשפיע על מצב הרוח שלי?

לאחרונה גילו אצלי ציסטה בשחלה, האם מותר לי להתאמן כרגיל?